לימודי צורפות



 

אחד המקצועות העתיקים ביותר בעולם הוא מקצוע הצורפות. משמעות המקצוע היא יצירת תכשיטים וחפצי נוי שונים ממתכות יקרות, בעיקר זהב אבל לא רק. ידוע גם על ייצור תכשיטים מכסף, מנחושת וממתכות ואמצעים אחרים. התכשיטים האלה עמדו כשלעצמם אך לעיתים קרובות שובצו בהם יהלומים ואבני חן שונות שהפכו אותם יקרים עוד יותר. מאז ומעולם היה התכשיט, מעבר ליופי ולחן שלו, סמל ליוקרה.

 

הידעת!!!

בעת העתיקה לבשו אנשים תכשיטים העשויים מנוצות, עצמות צדפות וחלוקי אבן. לא היה צורך ב לימודי צורפות מסודרים, אנשים פשוט אספו פריטים שמצאו בטבע ויצרו להם תכשיטים.

 

באירופה ובימי הביניים היו כל בעלי המלאכה באירופה מאוגדים בגילדות – ארגונים מקצועיים שדאגו להסדרת העבודה המקצועית ולחלוקה שלה בין החברים בגילדה. לימודי צורפות היה אחד המקצועות המכובדים שם, ואולם הייתה הפרדה ברורה בין צורפי הכסף ((Silversmith והזהב (Goldsmith) .

 

הידעת!!!

תכשיטים שמשו גם כקמעות, בעלי מקצוע שעסקו בצורפות או מי שרצה ללמוד לימודי צורפות עשה זאת בעיקר כדי לייצר קמעות. קמעות בפני מזל רע, קמעות בפני מחלות, קמעות מפני רוח רעה או קמעות נגד עין רעה.

 

כיום השתמרו שמות שונים של בעלי מקצוע כשמות משפחה בעולם דובר האנגלית ובכלל.

 

 

לאורך כל ההיסטוריה היו מומחי צורפות יהודים, שעסקו בהכנת תכשיטים, בעיקר מזהב. הסיבות העיקריות לכך שיהודים רבים התנקזו לתחום הזה היו כדלקמן:

 

ראשית – על פי חוקי הכנסייה באירופה לא הורשו היהודים לרכוש אדמה או לעבד אותה. הם גם לא הורשו להיות חברים בגילדה משום סוג שהוא, כיון שהגילדות היו מבוססות על הומוגניות דתית. האפשרויות היחידות היו הלוואות בריבית ומסחר, שנחשבו מקצועות בזויים באירופה וצורפות.

 

גם בעולם האסלאם היו התפתחויות דומות. כך אירע שבתימן, למשל, לימודי צורפות היה מקובל אצל היהודים. למעשה, מצד אחד אפשר הזהב צבירת רכוש בכמויות גדולות על ידי יהודים שעסקו גם כאן במסחר. מצד שני הוא אפשר להסתיר את הרכוש הזה בקלות או לאסוף אותו ולהימלט במקרה הצורך. גם כאן השתיירו חלקים מהמסורת המפוארת הזאת בשמות המשפחה התימניים: “צורף” “צרפי” ועוד הטיות של המונח ” צורפות”.

 

הידעת!!!

תכשיטים הפכו לסמלים ונחשבו כמשרים ברכות כגון: ברכה לפוריות, ברכה לעושר או אפילו ברכה למציאת אהבה.
גם בימינו מי שרוצה ללמוד לימודי צורפות או לפתוח עסק של תכשיטים ימצא שוק לתכשיטים המסמלים ברכה בתחומי החיים השונים שאנשים כה כמהים להצליח בהם.

 

צורפות בחלקים אחרים בעולם

 

תרבות האינקה הצמיחה מתוכה אמנים וצורפים ידועים. אמנים בני האינקה לא ייחסו חשיבות מיוחדת לזהב ולא הכירו בערכו כפי שהיה נהוג באירופה, בעולם האסלאם או בתרבויות המתקדמות של המזרח הרחוק. הם מצאו בו בעיקר את היופי והשתמשו בו כפריט קישוטי. מרבצי הזהב הגדולים שהיו ככל הנראה בסביבה אפשרו להם ליצור בלא חשש. היעלמותה המהירה של התרבות העשירה הזאת מנעה מהאנושות, ככל הנראה, מפגש עם מומחי צורפות שהיו עשויים לשנות את תפיסת התחום. מכל מקום, גם כיום עדיין מתגלים מעת לעת אוצרות תרבות שונים של האינקה.

 

הידעת!!!

תכשיטים ציינו מחויבות, קשר או מעמד. עבדים בתקופות שונות נאלצו לענוד צמידים המציינים את העובדה שאינם בני חורין. בתקופות מסוימות רק אנשי מעמד האצילים הורשו לענוד תכשיטים עם אבני חן. עד היום קשרי אירוסין ונישואין מצוינים ע”י ענידת טבעות של שני בני הזוג. במסלול תכשיטנות ו לימודי צורפות מוקדש זמן ניכר ללימוד עיצוב טבעות אירוסין ונישואין.

 

למה זהב

 

זהב הוא אחד היסודות הקדומים שהתגלו, והתכונות הייחודיות שלו הפכו אותו לסמל היוקרה. ראשית – ניתן למצוא זהב בצורתו המקורית בטבע. משמעות העניין היא שהזהב היה ועודנו קל לכרייה, והבעיה העיקרית היא רק למצוא אותו. שנית, הזהב איננו מחליד ואיננו מאבד את הברק שלו גם לאחר מאות שנים ויותר. הזהב איננו עובר תהליך של חמצון ואיננו משנה את צבעו. זאת הסיבה שנעשה בו שימוש ליצירת מטבעות בעת העתיקה.

 

 

גם כיום מפותח מאד ענף הצורפות ומעבר ליוקרה מודגש בו הממד האומנותי. לימודי צורפות כיום מתמקדים בעיקר בצד האומנותי ונראה שגם בעתיד ימשיך מקצוע הצורפות להיות ייחודי ומעניין וכמובן – יוקרתי.

 

הידעת!!!

אחד הנושאים המרתקים את העוסקים בחקר וב לימודי צורפות ברמה גבוהה הוא הנושא טכניקת ייצור התכשיטים במצרים הקדומה. ג’ק אודגן היסטוריון תכשיטים המחזיק בתואר נשיא החברה של היסטוריונים לתכשיטנות מעיד שלמד טכניקות ייצור של המצרים הקדמונים ובכך העשיר את הידע הקודם שלו בתכשיטנות ובארכיאולוגיה.

<

צור קשר

מפה